כביסה מלוכלכת וביקורת מחייבת
אפרים משה ליליין – על נהרות בבל, 1910. תחריט ואקוואטינטה, 34X60 ס”מ
קבוצת "רשת האופוזיציה הישראלית" ומגזין "ערב רב" מזמינים אורחים/ות לקחת חלק ברב-שיח שיוקדש לצורך והאפשרות של התארגנות אופוזיציונית מחוץ לגבולות ישראל. בערב ידברו פעילים/ות, הוגים/ות ואנשי אמנות, גולים מבחירה וגולים בעל כורחם, תומכים פעילים ברעיון התפוצות ומי ששוללים אותו מכל וכל. השאלה העיקרית שתעלה בערב היא: מה הצורך ומהי התרומה של ארגון אופוזיציוני כשהוא פועל מחוץ לגבולות המדינה?
משתתפים/ות: אורלי נוי, גל כץ, צבי בן-דור בנית, שירלי בכר, ניצן ליבוביץ', רות בן-ארצי, יעל ברדה, רונן אידלמן
מנחה: יונתן אמיר
החללית – רח' הירקון 70, ת"א
יום שני, 8.7.13, 20:00
הכניסה חופשית
חוסר סדר מאורגן 
מה ההבדל בין המושג "גולה" לבין המושג המקביל, אבל הפחות דרמטי – "מהגר"? מה הופך מהגר לגולה? לפני שאנשים מכתירים את עצמם בכינוי המחייב "גולה", ראוי שינמקו, אחרת זה נלעג, וצובע את הדיון כולו באור נלעג.
"גולה" הוא מושג ספציפי יותר מ"מהגר". הגירה יש בכל מקום ואילו גלות מתייחסת לארץ ישראל (ובעצם למה שמחוצה לה).
מכל מקום זו שאלה שאפשר להעלות בדיון ואני בטוח שלכל משתתף/ת תהיה תשובה קצת שונה.
לא הבנתי למה אתה מייחס את המושג גלות לארץ ישראל, "גלות המשוררים" של ברכט (למשל) היא דוגמה טובה. גם נאבוקוב גלה מרוסיה אחרי המהפכה. לנין גלה מרוסיה לפני המהפכה. גלות היא כל הגירה על רקע פוליטי, כשהגולה חש בסכנה ממשית או מדומה לחייו או לחופש הדיבור והפעולה שלו. גולה הוא מי שמרגיש נרדף במולדתו על רקע פוליטי, וככל שאני יודעת למרות כל הליקויים הרבים שקיימים פה, אף אמן לא נרדף על רקע פוליטי. המושגים שמייחדים את ארץ ישראל בהקשר של הגירה הם "עלייה" ו"ירידה", שצובעים את ההגירה אליה וממנה בצבעים עזים יותר מכל הגירה אחרת.
את צודקת, חשבתי בעיקר על ההיסטוריה היהודית של הגלות ולא על הביטויים הזרים של המושג.
מכל מקום, כפי שאמרתי זו שאלה שאפשר להעלות בדיון, וכמוה גם את השאלות האם אכן יש פה חופש פוליטי מוחלט, אם כן, האם הוא חל על כולם/ן, והאם היעדר חופש פוליטי בא לידי ביטוי רק באמצעים כמו "רדיפה", או אולי גם בסתם אילוצים קטנים שמשפיעים על סדר היום, הבחירות המקצועיות, הצנזורות העצמיות הקטנות שלא יפגעו במקום העבודה וכיו"ב.