Skip to content

אם לא בל"ד, הצביעו לחד"ש ולא לדעם

ינואר 21, 2013

הקדמה: למה בל"ד?
אם לא התשכנעתם/ן, המשיכו לקרוא.

למפלגת דעם יש רקע בפעילות חוץ פרלמנטרית, בעיקר דרך איגוד עובדים מנוצלים וניסיון ליצור אלטרנטיבה להסתדרות. כל זה טוב ויפה, ונדמה לי שגם מי שמצדד בבחירתה של חד"ש לפעול כאופוזיציה בתוך ההסתדרות ולא בהקמת ארגון חלופי יכול לחיות בשלום עם המהלך. אולם כאן נגמר היתרון של דעם ומתחילות הבעיות, כי חוץ מסיוע בהיקף מוגבל לאיגוד עובדים, דעם היא גם מפלגה שהצהרות הקמפיין שלה מריחות מחנופה לקול היהודי על חשבון סולידריות עם מצוקותיהם של העם הפלסטיני והיהודים המזרחים, מפלגה שמכפישה את חד"ש ובל"ד ללא בסיס ולעיתים על גבול לשון הרע (בין השאר בעניין סוריה, המרמרה, התנהלות המפלגות ועוד), וחשוב מכל – מפלגה שמציעה פיתרון מעמדי צר המתעלם מן המורכבות הפוליטית והחברתית בישראל-פלסטין. דעם לא מוגדרת כמפלגה יהודית-ערבית, אלא כמפלגת פועלים – בלי יהודים, בלי ערבים. זה נחמד מאד, רק שמה לעשות ובשטחי ישראל-פלסטין חיים גם יהודים וגם ערבים, ובתוכם יש גם את ערביי 48 וגם את ערביי 67, גם אשכנזים וגם מזרחים, והמצב של כל אחד מהמגזרים – שונה. אז זה דבר אחד לפעול למען זכויות עובדים ולטעון, במידה מסויימת של צדק, שכולם קורבנות של השיטה, וזה דבר אחר להפוך את ההיבט המעמדי-פועלי לצורת ההתבוננות הבלעדית בחברה ולהתעלם מסוגיות של לאום, דת, אתניות ושלל החלוקות הנוספות שמתקיימות בחברות היהודית והפלסטינית בין אם זה מסתדר עם המצע של דעם ובין אם לא. כפי שכתבה גם אורלי נוי (אני יודע שאני מצטט אותה כבר פעם שנייה ביומיים, אבל היא פשוט כותבת מעולה), אם תיקחו שלושה נהגי מונית שאחד מהם אשכנזי, אחד מזרחי ואחד פלסטיני, תקבלו בני שלושה מעמדות שונים גם אם כולם "פועלים". בדעם יכולים לומר שהם לא מתעסקים ברזולוציות הללו, וזה לגיטימי (גם אם שגוי בעיני), אבל בדעם לא רק שלא מתעסקים בסוגיות הללו – הם ממש פוסלים אותן כלא רלוונטיות ומתנגדים לאנשים שמבקשים להסב את תשומת הלב אליהן, כאילו אם רק נגיד "מרקסיזם-לניניסטי" מספיק פעמים ומספיק חזק, כל יתר המאפיינים הדומיננטיים והדכאניים פשוט יעלמו.

אחד הטיעונים המרכזיים של דעם נגד חד"ש נוגע לתמיכתה לכאורה בשלטון בשאר אסד. עמדתה הרשמית של חד"ש, בעברית ובערבית, היא גינוי ברור ומפורש של מעשיו של אסד. נכון, יש אנשי חד"ש שתמכו באסד. ההתפתלויות שלהם אינן מכבדות אותם, אבל מה לעשות שמפלגה היא גוף גדול שמאגד כל מני אנשים שחלקם חושבים אחרת, ולו היו משתיקים אותם אפשר היה לומר שהקומוניסטים אותם קומוניסטים כי יש פה סתימת פיות. מעבר לכך דעם, כמו יתר התומכים בהתערבות בינלאומית, מתעלמת מהעובדה שחלק מפשעי המלחמה בסוריה מבוצעים ע"י כוחות המורדים דווקא, מתעלמת מהעובדה שגם כוחות אלו מפולגים וחלקם מתנגדים להתערבות בינלאומית, ומתעלמת מהעובדה שבאף אחד מהמקרים המקבילים, התערבות צבאית בינלאומית לא הפכה את המלחמות הפנימיות לפחות מדממות. האם הנימוקים הללו שוללים באופן מוחלט התערבות? אני לא יודע. זה מצב מורכב מאד ואני לא בטוח שיש פה תשובה נכונה. אבל כמובן שהרבה יותר קל לטעון ש"העולם שותק", שצריך "צדק לכל", ושאם חד"ש, שמבינה את המורכבות, אומרת שזה מאבק שהעם הסורי צריך לנהל, סימן שהיא בעצם תומכת באסד.

אולם מעבר לכל זה נשאלת השאלה מה מציעה דעם בפועל שחד"ש אינה מציעה. מאבק משותף ליהודים וערבים? גם בחד"ש יש. דמויות ציבוריות ראויות ובעלות כושר הנהגה? גם בחד"ש יש. מאבק לכלכלה הוגנת? קשה להתחרות בעשייה הבלתי נלאית של חברי חד"ש בנושא. מסגרת פנים-מפלגתית דמוקרטית? גם לחד"ש וגם לדעם יש הרבה מה ללמוד בעניין (אלו שמתפעלים מהרוח החדשה בדעם ומבקרים את ההתנהלות של חד"ש יודעים כיצד נקבעת רשימת המועמדים/ות של המפלגה?). צריך להודות שאנשי דעם מצליחים לדבר לאוכלוסיות שיתכן שלא היו מצביעות למפלגות השמאל הקיימות, אולם באופן פרדוקסאלי זו הצלחה שמבוססת דווקא על העובדה שדעם פועלת מחוץ לכנסת, מבלי להידרש להכריע בשאלות קלאסיות של שמאל וימין בישראל, ומבחינה זו יתכן שמוטב שתמשיך את עבודתה כארגון עובדים. זה לא פחות חשוב. אנשי דעם אוהבים להזכיר את התמיכה של חד"ש בהסכמי אוסלו, שהפכו את הרשות הפלסטינית לקבלן משנה של הכיבוש. בדיעבד ברור שזו הייתה טעות, אך ספק אם היא גדולה יותר מטעותם של מייסדי דעם, אנשי "דרך הניצוץ", שבשנות ה-80 חברו לארגון טרור. כך שככל שאני הופך בעניין, נדמה לי שהדבר היחיד שחד"ש אינה מסוגלת להציע במירוץ לכנסת הוא מועמדותה של אסמא אגברייה זחאלקה – אישה פלסטינית חזקה וכריזמטית, מנהיגה מרשימה לכל הדעות. הדרתן של נשים מהמקומות הראשונים בחד"ש היא בושה, לא פחות, ואין ספק שהמפלגה זקוקה לבעיטה הגונה בתחת על הדבר הזה (כן, גם אתה דב). ובכל זאת, מלבד עצם מועמדותה של אישה דעם אינה מציעה לא עמדות, לא עשייה פרלמנטרית, לא ניסיון במערכות פוליטיות, לא מוסדות מפלגתיים טובים יותר ולא חלופה רעיונית משמעותית לזו של חד"ש. היא מציעה את אסמא אגברייה זחאלקה – אדם ותו לא.

כל זאת עוד לפני שהזכרתי את אחוז החסימה. אני בספק אם דעם יצליחו להתרומם מפחות מ-3000 בוחרים בבחירות הקודמות לאחוז החסימה העומד על בערך שבעים אלף בוחרים בבחירות הנוכחיות, וזאת למרות שהפיד שלי מלא במאמינים שאומרים שדעם היא הדבר כי "יש בה משהו שונה", אף שאינם מסוגלים לומר מהו הדבר השונה הזה מעבר לתדמית רעננה. איני תומך בהצבעה אסטרטגית ואני מאמין שאנשים צריכים להצביע למפלגה שהם חושבים שמייצגת את עמדותיהם בצורה הטובה ביותר. לו הציעה דעם אלטרנטיבה של ממש למפלגות הקיימות מעבר ללהט הסוחף של מנהיגתה זה היה נכון גם כאן, אולם בהתחשב בעובדה שב-99 אחוז מהמאבקים ביום שאחרי הבחירות יעמדו אנשי דעם כתף אל כתף לצד אנשי חד"ש, בל"ד ואפילו מרצ, העובדה שכמה אלפי עד כמה עשרות אלפי הקולות שיצביעו לדעם ויזרקו לפח עשויים היו להכניס עוד מנדט או שניים למפלגות הקיימות מעידה, בעיני, על שיקולים פוליטיים לא ענייניים.

אם יש משהו שראוי ללמוד מההצלחה המסתמנת של נפתלי בנט ומפלגת "הבית היהודי", זה הפוטנציאל המעצים של איחוד מגזרי ומעודכן המניח בצד את העסקנות הפנימית לטובת מטרה משותפת. לכן אפשר לקוות שבמערכת הבחירות הבאה המפלגות הערביות והמפלגות השיתופיות השונות ירוצו ברשימה אחת שצמרתה תכלול מנהיגות כמו אסמא אגברייה זחאלקה. עד אז, אם אינכם מזדהים עם החזון האזרחי של בל"ד או שאתן חוששות ממפלגה פלסטינית שאינה מוותרת על עמדה לאומית, הצביעו לחד"ש ולא למפלגה דמויית חד"ש שריצתה לכנסת רק מחלישה את היכולת הפרלמנטרית לקדם את הערכים שהיא עצמה מאמינה בהם.

From → מסביב

6 תגובות
  1. רשימה מאכזבת שלא מכבדת אותך, חבל.

    אני לא אכנס כאן לאפולוגטיקה על דעם. רוב העמדות שאתה מייחס לה – לא משקפות את המציאות. מי שרוצה לקבל תמונה מדוייקת של האנשים ורעיונותיהם יכול להיכנס לאתר המפלגה או בפייסבוק. שם גם עונים על ההשגות שלך, שאינן חדשות. אגיד רק שלומר שדעם מתעלמת מן המימד הגזעני-אתני של הקיפוח בישראל זה אבסורד. להבדיל משתי המפלגות האחרות, חד"ש ובל"ד, היא מעניקה משקל יתר לסולידריות על בסיס מעמדי. ולטעמי לפחות זה חזון הרבה יותר מוצלח. אבל שוב, לא על זה אני רוצה להעיר.

    אני רוצה לומר שיש משהו מכוער מראשיתו בקמפיין שלילי, בקריאה נרגשת לאנשים *לא* להצביע למפלגה מסוימת. גם מכוער, גם לא סולידרי וגם לא חכם. ככה בדיוק השמאל מתפורר – מקריאות כמו שלך, ולא מהצבת קולות רעננים כמו של דעם.

    כשאני המלצתי על דעם, לא עלה על דעתי לפסול הצבעה לחד"ש או בל"ד, או אפילו מרצ. מה פתאום שאני אחליש את המחנה שלי, שגם ככה הוא בקרשים? כל קול למפלגות האלה הוא קול חשוב, והמשותף להן גדול מן השונה. הפוליטיקאים עסוקים בלבדל את עצמם זה מזה, ולכן גם זועבי וגם זחאלקה מתחו ביקורת זו על זו; זה טבעי. אבל מה זה משרת שאתה חותר תחת דעם?

    למרות הכחשתך הנמרצת, מאחורי הקריאה שלך עומד החשש המוכר מפני אובדן קולות. לכן, כן, אתה בפירוש קורא לאנשים להצביע אסטרטגית ולא אידאולוגית. אבל מה לעשות שהאסטרטגיה שלי ושל אחרים שונה משלך (גם אם האידאולוגיה מאד דומה)? מה לעשות שאני רואה, מקווה לראות, את דעם מתחזקת מבחירות לבחירות, ולכן זה מאד הגיוני לתת לה את קולי דווקא עכשיו, כשכל האלטרנטיבות הכזיבו? כל הדיון על אחוז החסימה מתנהל כאילו ביום שאחרי הבחירות תתייצב מולנו הכנסת שאמורה לפתור את כל תחלואינו כאן.

    זה שטויות. הכנסת הבאה תהיה גרועה מן הקיימת – בלי שום קשר לזליגת הקולות מדעם לחד"ש או להיפך. לכן הביקורת שלך כל כך לא לעניין. הצבעה לדעם היא הצבעה מעבר לחוטם האף של הבחירות האלה.

    אני בטוח שכששולמית אלוני פרשה ממפא"י והקימה את רצ בתחילת שנות ה-70, כל אנשי הממסד הוותיק נכנסו בה יפה-יפה על כך שהיא "מחלישה את היכולת הפרלמנטרית לקדם את הערכים שהיא עצמה מאמינה בהם." מן הסתם היא השיבה שלא הם יקבעו לה מה הם הערכים הפרלמנטרים שהיא מאמינה בהם, ולא הם ינופפו מולה ביכולת העלובה-למדי שלהם עד כה. זאת גם התשובה של דעם. אתה לא חייב לקבל אותה, אבל להכניס לה מקלות בגלגלים זה הדבר האחרון שאפשר היה לצפות ממי שעתידו של השמאל באמת יקר לו.

    • עידן, אני איתך, קוראת אותך בקביעות, גם אני אצביע דעם, ומאוד מזדהה עם הביקורת שכתבת כאן, אכן רשימה מאכזבת. כשהשמאל עסוק בהתנגחויות, הימין הפשיסטי מנצל זאת לטובתו.

  2. שלום יונתן, אני יכול להבין את רצונך להביע בפומבי את הצבעתך הפוליטית ומניעיה; יכול להבין
    גם את קריאתך לאנשים להצבעה למפלגה אליה אתה מצביע (אף שאני לא הייתי נוהג כך; כלומר יש הבדל בין הבעת דעה אישית ובין תעמולה); אני לא יכול להבין מדוע אדם ייקרא למי אין להצביע, דווקא כאשר מדובר במפלגה שהיא עדיין חלשה יותר בנתוניה האלקטורליים. לכאורה בשל "יצוג פוליטי הולם" (לעמדותיך) אתה מרשה לעצמך לצאת חוצץ כנגד החלשים יותר (אלקטורלית), לנסות למנוע מהם להשמיע את קולם. אינך שונה אם כך במאום מאותם חברי כנסת המנסים להגדיל כל הזמן את אחוז החסימה כדי שרק מפלגות ורק קולות מסויימים יזכו לייצוג; אינך שונה במאום מאותם מול"ים של עתונות הנתמכים בכספי טייקונים, ומפרסמים בסקרי המפלגות רק את המפלגות שחוצות את אחוז החסימה. בסופו של דבר אתה מצטרף בדבריך לאותם כוחות אנטי-פלורליסטיים ואנטי-ליברליים המקדשים את הכח ואת עצמת המנגנון ומנסים בין כה וכה להעלים, להשתיק ולהדיר את השונה, את הייחודי, את החדש.
    צר לי, על פי דבריך לעיל כפסע-דק בינך ובין אותם ניאו-ליברלים-שמרנים-רפובליקאים העומדים מאחורי הממשלה המכהנת אצלם חוק טבע הוא שתמיד הדג הגדול בולע את הדג הקט.

  3. אורי הירשברג permalink

    בעיניי דעם, לפחות בבחירות הנוכחיות (לא הכרתי את המפלגה קודם לכן), בהחלט מציעה לפחות משהו אחד שונה שאני יכול להצביע עליו במפורש: היא אומרת בדיוק אותו דבר בעברית ובערבית. חד"ש לא. תשווה למשל את תשדירי התעמולה בערוץ היוטיוב של חד"ש בעברית, http://www.youtube.com/user/hadash2009, לאלה בערוץ היוטיוב בערבית, http://www.youtube.com/user/aljabhavideos. בעברית (בתשדירים רבים אין תרגום לערבית) הכוכב הוא דב חנין והדגש הוא על מסרים סוציאליסטים ועל שיתוף הפעולה היהודי-ערבי. בערבית (בתשדירים רבים אין תרגום לעברית) הכוכבים הם חברי הכנסת הערבים, הסכסוך הישראלי פלסטיני ומסרים לאומיים פלסטיניים מודגשים יותר, והשיתוף היהודי-ערבי טיפה יותר מוצנע.

    אני לא חושב שזה עניין מאוד גדול: ההבדלים בין העברית לערבית לא דראסטיים, וקשה לי להאמין שהמסרים בערבית יעוררו התנגדות בקרב מצביעי חד"ש העבריים ולהיפך. הרושם שלי הוא שהמפלגה מנסה, על ידי מיקוד התעמולה לקהל המאזין, לשכנע כמה שיותר אנשים להצביע עבורה, והלא זו מטרת תעמולה הבחירות. חשוב לי להדגיש את הנקודה לטובת מצביעי חד"ש פוטנציאליים שלא מבינים ערבית (כי אני לא מנסה להבריח את מצביעי חד"ש, וכדי שעידן לא יתעצבן גם עליי): כל שחד"ש אומרים בערבית (לפחות מה שאני שמעתי) תואם את המצע שלהם, רק הדגשים הם על נקודות מעט שונות מהמסרים בעברית.

    ובכל זאת, ההבדלים בין המסרים בעברית ובערבית בהחלט שם. ובעיניי הם אף מעידים על שוני בין חד"ש לדעם. חד"ש אומרת: אנחנו מפלגה של יהודים וערבים ומציעים משהו לכל אחד מן הציבורים הללו. דעם אומרת: אנחנו מציעים אותו דבר לשני הציבורים הללו. חד"ש נוקטת בגישה הקלה יותר ומדגישה לכל ציבור את המסרים שנוח לו יותר לשמוע. דעם אמיצה יותר ולא מפחדת להגיד הן ליהודים והן לערבים אמירות שאולי לא נוח להם לשמוע. לאור זאת (בין היתר) אני לגמרי מבין למה אנשים רואים בדעם משהו אחר וחדש.

    למעשה, אם אני מבין את דבריך נכון, אתה מסכים שהשוני הזה בין המפלגות קיים, שכן לדבריך דעם (בניגוד לחד"ש, אני מניח) "מציגה פיתרון מעמדי צר המתעלם מן המורכבות הפוליטית והחברתית בישראל-פלסטין". כלומר, בעינייך "הבדלי השפות" של חד"ש הם יתרון לחד"ש, שכן הם מצביעים על תפיסה (שאתה שותף לה) שהציבור הערבי שונה מן הציבור היהודי, ואתה מבסס חלק מהתנגדותך לדעם על "השפה האחידה" שבה הם מדברים. כנראה שיש אנשים שרואים בשוני זה בין דעם לחד"ש עניין משמעותי ויתרון לדעם.

    ועוד הערה אחרונה. לדבריך, "דעם היא גם מפלגה שהצהרות הקמפיין שלה מריחות מחנופה לקול היהודי על חשבון סולידריות עם מצוקותיהם של העם הפלסטיני". ראשית, כפי שכתבתי, בעיניי דווקא חד"ש שמפרידה בין מסריה בעברית לערבית מתחנפת הן לקול היהודי והן לקול הערבי, לא דעם. אבל חשוב מכך: האין זה מעט יהיר מצדך לקבוע לפלסטינים אזרחי ישראל (וגם ליהודים אזרחי ישראל) מה זה להיות סולידרי למצוקות העם הפלסטיני? אולי יש פלסטינים אזרחי ישראל שבעיניהם הנסיון להיאבק, למשל, ב-70% אבטלה בקרב נשים ערביות הוא סולידריות עם עמם לא פחות מהנסיון להיאבק בכיבוש? בסוגיה המורכבת של הזהות הלאומית של ערביי ישראל, נראה כאילו אתה מאמץ את נקודת המבט של הפלסטינים בשטחים הכבושים שלפיה הערבים הישראלים "בוגדים" בעמם אם הם מנסים לקדם את איכות חייהם כאזרחים במדינה. מדוע אתה פוסל גישות אחרות בסוגיה זו? באופן אישי, אני לא מרגיש בנוח להכתיב לערבים ישראלים (וגם ליהודים ישראלים) כיצד עליהם לבטא את הזהות הלאומית שלהם.

  4. דרור בל"ד permalink

    אני קורא לכל מי שלא יצביע לבל"ד להצביע לדעם או להחרים את הבחירות.

  5. עידן,
    שולמית אלוני עזבה מפלגה שעסקה בכיבוש והתיישבות והקימה מפלגה שעסקה בהתנגדות לכיבוש ובזכויות אזרח. נדמה לי שההבדלים בין דעם לחד"ש קצת פחות מהותיים.
    אני לא מקבל את הטיעון נגד "קמפיינים שליליים", כאילו שלפתי פה איזה לכלוך או מכה מתחת לחגורה. כתבתי שחרף חילוקי הדיעות עם דעם אני חושב שהיא עושה דברים חשובים, אך בהתחשב בדמיון הגדול בינה לבין חד"ש ובסיכוי המזערי שלה לעבור מול הסיכוי לחזק את חד"ש, נכון יותר להצביע לשנייה ולא לראשונה. מבחינה זו הפוסט שלי תוקע מקלות בגלגלים בדיוק כפי שהתעקשות של דעם לרוץ לכנסת כנגד כל הסיכויים (ובפעם החמישית), תוקעת מקלות בגלגלים של מפלגות מאד דומות לה שכבר פועלות בהצלחה.

    ולכן כן, במקרה הזה בפירוש קראתי להצבעה אסטרטגית (זה נכתב בפוסט ולא הוכחש על ידי אפילו לרגע), ולא משום שאני חושב שדעם היא מפלגה רעה, אלא משום שהריצה שלה חסרת סיכוי וגורעת מצביעים ממפלגות קרובות שחיזוקן אולי לא ישנה את המפה הקואליציונית, אך בפירוש יסייע להן לקדם את הערכים שגם דעם שואפת לקדם. הכנסת היא כלי. זה לא הכלי היחיד לפעולה ולא המקום היחיד שבו התארגנויות פוליטיות יכולות לפעול ולשנות, אבל הוא כלי מספיק חשוב כדי להתייחס אליו ברצינות ולשקול שיקולים כאלה.
    (הערה: התגובה נכתבה לפני שנודעו תוצאות הבחירות שבהן קיבלה דעם פחות מ-4000 קולות. בדיעבד אולי לא היה טעם לפרסם את הפוסט ולו רק כי לא מדובר על איום גדול. זה רק הפיד שלי בפייסבוק שחי בלהלה לנד).

    שועי,
    טייקון, מו"ל, דג גדול ורפוליקאי ניאו ליברל? לא נסחפת? השתקתי את דעם? אמרתי לאנשיה לא לעבוד? כתבתי פוסט בבלוג (בלוג, ראבאק), שאומר שלאור הסיכויים האפסיים של דעם לעבור את אחוז החסימה גם יום אחד לפני הבחירות, מוטב להצביע למפלגה קרובה אליה ולא לזרוק את הקולות לפח.

    אורי,
    לא טענתי שדעם מתחנפת לקול היהודי בגלל שהיא אומרת את אותו הדבר בעברית ובערבית (ולא שיש לי בעיה עם הבדלי דגשים בפניות לקהלים שונים), אלא משום שהיא מציעה לקול היהודי מסלול עוקף היסטוריה שמאפשר לו, לכאורה, להיות בסדר מכל הכיוונים. בלי ערבים, בלי יהודים – כולנו פועלים, גם אם הרווחנו במישרין מ-48 ובעקיפין מ-67, וגם אם אפילו היום, אחרי שלכאורה הבנו שכולנו באותה סירה, עדיין יש פועלים ויש "פועלים". מעצבים ושרברבים מסרבים להיות אוייבים.

    אין לי הרבה זמן להרחיב בעניין (אולי בהמשך), אז רק אציין משהו לגבי העמדה ה"יהירה" שלי: מי שהעלו את שאלת הדיכוי המזרחי וזכו מאנשי דעם לזלזול וביטול מוחלט היו פעילות מזרחיות, לא אני. מי שעלתה למשט הסיוע לעזה – משט של מזון, לא טילים – וכונתה ע"י אסמא אגברייה תומכת חמאס זו חנין זועבי, לא אני. אנשי דעם יכולים לעשות המון לקידום מצבן התעסוקתי של פלסטיניות, וכל הכבוד להם על העשייה החשובה, אולם כל עוד אין בהם סולידריות מינימלית עם פעולות מחאה של שותפות המבקשות להביא את המצב בעזה הנצורה לסדר היום, כל עוד הם מרשים לעצמם לזלזל אפילו במקופחים עצמם כשהם מעלים את בעיותיהם, מי שמגלים יהירות וקוצר רואי הם אנשי דעם עצמם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: