Skip to content

משחק רמזים אקסקלוסיבי

נובמבר 25, 2012

ייצוגים של כוח ופירוקו באמצעות האמנות עומדים במוקד תערוכתו של גיא זגורסקי "אין מציל" בגלריה זומר. במרכז הגלריה הציב זגורסקי זוג פסלי כרישים המגולפים מלוחות עץ מודבקים ומצופים בלקה, הניצבים ע"ג חמורים אדומים. בצד ניצב ברז שאינו מחובר לצינור מים ומשחק מראות בתחתיתו יוצר אשליית עומק כשל באר. על הקיר מצדם האחד של הכרישים תלוי מכסה מנוע שחור וגדול של מכונית, ומצדם השני שורת מגיני פלסטיק שקופים הנראים כמגינים המשמשים יחידות משטרה לפיזור הפגנות. המגינים תלויים בשורה לאורך הקיר ומחוברים זה לזה באמצעות מנגנון חשמלי שמפעיל זרועות מתכת האוחזות באלות שחורות. כשהצופה מתקרב, חיישן מפעיל את המנוע הגורם לזרועות החמושות להכות במגינים בקול גדול ובקצב אחיד. התיפוף – פעולה שמזוהה בד"כ דווקא עם המפגינים המוחים ולא עם כוחות המשטרה העומדים מולם – הופך מקריאת תיגר משולהבת לתצוגת התראה מכאנית ואדישה, תגובה סתומה אך אימתנית של מכשיר מענה אוטומטי הנדרך למראה אדם שפרץ גבול בלתי נראה. ברגע הראשון הפעולה מבהילה, וברגע שלאחר מכן משעשעת.

גיא זגורסקי – מתוך התערוכה

התייחסות הומוריסטית ליחסי כוחות, בין השאר באמצעות פעולות בעלות אפקטיביות מיידית, מאפיינת רבות מעבודותיו של זגורסקי. האמן, המתמחה ביצירת אובייקטים פיסוליים מהוקצעים וגדולי ממדים, משחק בגדלים, צורות, חומרים ואפשרויות תאורה, באופן שמרוקן סמלים מתוכן או לחילופין יוצר אותם יש מאין. לפני שנה למשל, הציג במוזיאון פ"ת מיצב אדריכלי בשם "Let Me entertain You", שחיבר בצורה פארודית בין הבדלנות גבוהת המצח של עולם האמנות לתרבות הבידור הפופולרית, והסתיים בתיעוד וידיאו של האמן מנצח אנשי אמנות בתחרות הורדת ידיים ביריד אמנות גדול ומוכתר כ"אלוף העולם באמנות". בתערוכה הנוכחית הדבר בא לידי ביטוי ביצירת הנגדה בין סממנים מעוקרים או מהונדסים בדרך המנטרלת את כוחם המקורי ומטעינה אותם מחדש. כל האובייקטים מציגים דימוי של עוצמה שהופרעה, סדר כוחות שסטה ממסלולו והוא עודנו אלים ואפילו הרסני, אך בצורה אחרת. כל האובייקטים נותרים כלואים, מנותקים מיעודם המקורי וניצבים כדוגמנים בתפקיד חדש שהינו כוחני אך מהוסה, שרירי ומאולף, פתייני ומנוכר בעת ובעונה אחת. כך הכריש, המסמל כוח טבעי, מפוסל כשכיית חמדה – גרסא ביתית, חמימה אך יוקרתית, לכריש הסטרילי והמוזיאלי של דמיאן הירסט, שכוחו כאובייקט נחשק בא על חשבון כוחו כחיה קטלנית. הציוד המשטרתי, המייצג כוח שלטוני וממוסד, הופך למנגנון אלימות רובוטי המופעל באופן אוטומטי ויוצר מופע אימים מוזיקלי. מכסה המנוע, ככל הנראה של מכונית אמריקאית גדולה וישנה, הופך לאובייקט קיר מעוצב. כמוהו גם ברז המים המנותק. על המכסה מסומן מעין קו מים דמיוני, כאילו הייתה הגלריה בריכת כרישים שהתייבשה והפכה לאנדרטה של עצמה.

גיא זגורסקי – מתוך התערוכה

"אין מציל" היא תערוכה שניתן לחוות בדרכים שונות – מפגן שליטה של כוח טכנולוגי ומודרני, טקס וודו קמאי בגרסתו הממוכנת, ושאריות של עולם דיוניסי שאיבד את חיותו עד שנותר כפריט מוזיאלי יקר ומנוטרל. התערוכה נוגעת בפערים שבין האובייקט לבין הדימוי שהוא מייצג, ובין הדימוי שהוא מייצג לדימוי המיתולוגי שלו, ובכל המקרים נדמה שהמאפיין המרכזי הוא תקיעות ספקטקולארית שתדמיתה הנוצצת מבקשת לפצות על אין-אונות. כל הסיפור מרשים מאד במבט ראשון, אולם מתקשה להתרומם מעבר לאפקט ההפתעה ההתחלתי. זגורסקי מוכיח שוב שליטה חומרית מצויינת ויכולת ליצור בחלל התצוגה דרמה באמצעים ספורים, אך בסופו של דבר הגימור החזותי המופתי נותר שבוי במשחק רמזים אקסקלוסיבי. במובן זה הופכת התערוכה לקורבן האסטרטגיה של עצמה, כאשר גבולות הכוח והתקיעות הנבחנים בעבודות הם במידה רבה גם גבולותיה שלה.

גיא זגורסקי – אין מציל
גלריה זומר, עד ה-15.12

פורסם בנוסח דומה ב"טיים אאוט" וב"ערב רב"

From → ביקורת

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: