Skip to content

עולם רחב ידיים שאורותיו לא האירו דבר

דצמבר 5, 2011

במסה המפורסמת שחיבר על פרנץ קפקא, תיאר הפילוסוף היהודי-גרמני ולטר בנימין את כתביו של הסופר כ"הלכה ללא אגדה", בכוונו לומר שהעולם המתואר בסיפוריו של קפקא הוא עולם של חוק ומשפט שתכליתם וההסברים להם אבדו ואולי מעולם לא התקיימו – עולם המבוסס על סדר ללא סדרתיות, משך ללא המשכיות, אפיון שמעמיד את הקיום בעולמו של קפקא על יסודות חוקתיים איתנים ויציבים אך בה בעת שרירותיים ובלתי מוסברים. ספרו של ברנרד מלמוד "חבית הקסמים" שתורגם עתה לעברית אינו ספר קפקאי בשום מובן כמעט, אולם אני רוצה להשתמש בדימוי ה"הלכה ללא אגדה" על מנת לתאר את העולם היהודי המתואר בו, ולמעשה לא בדיוק מתואר אלא נוכח כמעט ללא תיאור, קצת כמו החוק הקפקאי שלעולם אינו נראה אך הוא תמיד ישנו.

מלמוד נולד בשנת 1914 בברוקלין, ניו-יורק, להורים יהודים שהיגרו מרוסיה, וכתב רבות על חיי המהגרים היהודים בעירו. הוא החל לפרסם את סיפוריו בראשית שנות ה-40, והחל משנות ה-50 זכה להכרה והצלחה רבה. ספרו "חבית הקסמים" שראה אור בשנת 1959 וזיכה את מחברו בפרסים, הוא קובץ של 13 סיפורים קצרים – עשרה שעוסקים בדמויות ניו-יורקיות ועוד שלושה המתארים אמריקאים המחפשים את דרכם באיטליה של שנות ה-50. זהו תרגומו השני של הקובץ לעברית (הוא תורגם לראשונה ע"י טל נתיב בשנת 1980).

כריכת הספר

כאמור, סיפוריו של מלמוד עוסקים בעיקר בדמויות יהודיות. אף שמרביתן אינן פליטות, בחיי כולן נוכחת תחושת פליטות הבאה לידי ביטוי בתלישות מן המרחב המקומי, קשיים בשליטה שוטפת בשפה, חוסר יכולת להתערות בסביבה ובאוכלוסיה וכיו"ב. "הוא הגיע למבוי סתום, אך הפליט המשיך לרוץ", נכתב באחד הסיפורים, משפט שמתאר היטב את תחושת התקיעות כמצב המשכי – דרך ללא מוצא אך גם ללא סוף.

במרכז רוב הסיפורים בקובץ עומדות דמויות שוליים – מין אנשי שטעטל טיפוסיים שגם אם חייהם מתנהלים בניו-יורק, בסמוך למרכז המודרניות המתהווה, הרי שאורך חייהם ודפוסי המחשבה וההתנהגות שלהם מזכירים יותר את הווי עיירות מזרח אירופה. כך פלד הסנדלר, שעוזרו העני, המבוגר והשתקן מאוהב בבתו הצעירה והיחידה וגורם לו מורת רוח. כך גם מיטקה, כותב ערירי וכחוש המנהל רומן מכתבים עם דמות נשית לא מוכרת ובפגישתו עימה מתקשה לגשר על הפער בין המכתבים שהותירו מקום רב לדמיון לבין המציאות. כך גם מנישביץ, חייט מזדקן שאשתו נוטה למות והוא מסרב להכיר במלאך המבקש לסייע לו, משום שאף שהוא עונה לשם לווין מדובר בגבר שחור המכלה את זמנו בשתיה ובילויים במועדון מפוקפק בהארלם. אי-אמון פנימי וחיצוני מאפיין את העולמות המתוארים בסיפורים, עולמות שגם הם, בדומה לטיבה המתואר של היהדות, מאופיינים בקווי מתאר ברורים ותוכן מעורער. ג'ורג' סטיונוביץ' לדוגמא, הוא נער שנשר מבית הספר ומכלה את זמנו בשיטוטים חסרי מעש. ימים אחדים לאחר שהפיץ ללא כל כוונה שמועה שקרית על כך שהחליט להקדיש את הקיץ לקריאת מאה ספרים ששאל בספריה, מגלה ג'ורג' שמעמדו בשכונת מגוריו השתפר פלאים. התדמית החדשה מעלה את ערכו של ג'ורג' בעיני השכנים ובני המשפחה ואף מניעה אותו לקחת את עצמו בידיים, אולם השקר יכול להחזיק מעמד רק זמן מוגבל, וכמובן שבשלב מסוים הוא עתיד לצוף ולהאיר את התרמית שביסוד התדמית.

כאמור, במקרים רבים היהדות נוכחת בחיי גיבוריו של מלמוד באופן מרכזי אף שהיא כמעט ואינה מוזכרת. היהדות בסיפורים מתפקדת כהד ללא מקור. אין בה ציטוטי מקורות מעוותים ופארודיים כמו אצל שלום עליכם, וגם לא חיצים מושחזים המשחררים אוויר מבלון העגלה המלאה כמו אצל מנדלי מוכר ספרים. היהדות בסיפוריו של מלמוד פשוט ישנה, כמצב גלותי נצחי ונטול הסבר המתווה את קווי המתאר של העולם מבלי לתת להם סיבה ותכלית. היהודים חיים בין יהודים, מקיימים אורך חיים יהודי, יוצאים מגבולות השטעטל היהודי-אמריקאי רק על מנת להיזכר מניין באו, ובכל זאת הקיום היהודי שלהם אינו אלא "גבולות גזרה" שתוכנה אינו ברור ותכליתה אינה ידועה. היהדות פורצת בעוז רק על דרך השלילה, למשל כשהדייר הקשיש מר קסלר הדייר לעבר מר גרובר, בעל הבית המבקש לפנותו, "מה אתה – יהודי או היטלר?", או כשבחורה איטלקיה צעירה דוחה מחזר אמריקאי משום שהיא חושבת (בטעות הנובעת מכך שהמחזר הסווה את מוצאו), שאינו יהודי. בכל המקרים הללו הזהות הדתית מסמנת טראומה המשתלטת ומאפילה על כל תוכן דתי וקהילתי אחר. זו יהדות ספרותית של העולם שלאחר מלחמת העולם השניה, שהדבק המאחד את בניה ובנותיה הוא למעשה פצע פתוח. היהדות נוכחת בכל – בשמות, במחוות ובעיקר ביחסים בין הדמויות, אולם בכל המקרים זוהי יהדות של פני השטח. יש בה זיכרון ישן נושן שמנצנץ כתזכורת מן העבר, אולם תהום עמוקה שמנתקת את המסר מן המסורת מפרידה את הדת מעברה ומעמידה כך בספק את קיומה בעתיד.

קראתי במקום כלשהו שמלמוד סיפר בראיון כי הדמויות שיצר תוארו כ"רדופות אלוהים". האל בסיפורים הללו מתפקד כרוח רפאים שהבריות כבר אינן מבקשות אחריה ולפרקים אף מגלות כלפיה התנגדות. "איך הגעת ליעוד הזה שלך? זאת אומרת… הרגשת איזה להט פתאומי של השראה"? שואלת לילי הירשהורן את ליאו פינקל – תלמיד חכם העתיד לקבל בקרוב סמיכה לרבנות שפגשה באמצעות שדכן. "חוקים ומשפטים עניינים אותי תמיד", הוא משיב ביובש. "מתי התאהבת באלוקים"? היא לא מוותרת. "אני חושב שהגעתי אל אלוהים לא מפני שאהבתי אותו אלא דווקא מפני שלא", משיב פינקל וסותם את הגולל על השיחה.
החוקים והמשפטים נטולי האהבה הם כ"הלכה ללא אגדה", או בניסוחו של מלמוד עצמו – "עולם רחב ידיים שאורותיו לא האירו דבר".

חבית הקסמים – ברנרד מלמוד
מאנגלית: עדה פלדור
כתר, 219 עמודים
מחיר קטלוגי: 89 ש"ח

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: