Skip to content

פרופורציות שיאמצו את הסדר הקוסמי / גיחוך קטן למראה פרעה השוכב מבואס בתחתונים

ינואר 12, 2011

"כשהתפרסם הספר 'עקרונות הארכיטקטורה בעידן ההומניזם' ב-1949", כותב היסטוריון האדריכלות רון פוקס בהקדמה למהדורה העברית של הספר, "הופתע מחברו, היסטוריון האמנות רודולף ויטקובר, כשהתברר לו ש-500 העותקים של המהדורה נחטפו בתוך זמן קצר". ויטקובר לא ציפה שמחקר על אדריכלות הרנסנס יעורר עניין רב מחוץ לקהילה המקצועית המצומצמת, אך להפתעתו אומץ הספר לא רק ע"י היסטוריונים אלא גם בקרב אדריכלים וחוקרים צעירים שיהפכו בהמשך לחלוצי האוונגרד האדריכלי בבריטניה של שנות ה-50.

אולם מה שהופך את ספרו של ויטקובר לקלאסיקה אינו רק השפעתו על הדיון באדריכלות מודרנית ועתיקה, אלא גם השילוב החדשני שיצר בין מחקר צורני לפרשנות ביקורתית, רעיונית ואינטלקטואלית רחבה, וכן סיפורו האישי של המחבר – יהודי גרמני שגלה מארצו עם עליית הנאצים והחל לכתוב את ספרו תחת אימת ההפצצות הגרמניות על לונדון. סיפורה של אדריכלות אירופאית נאורה והומניסטית, אם כן, נכתב ע"י חוקר יהודי בתקופה בה הן היהדות והן ערכי הנאורות וההומניזם עמדו בנסיונות השמדה ברחבי אירופה.

כריכת הספר
כריכת הספר

חידושו הגדול של ויטקובר טמון בהבנתו את המדע והרציונליות בתקופת הרנסנס כמושגים שאינם מנותקים או נפרדים מן התפיסה הדתית. אם בתקופת ההשכלה נתפסו מבני כנסיות מימי הרנסנס, שתוכננו ע"פ מודלים גיאומטריים סימטריים ומדוקדקים, כעדות לחילון הבא לידי ביטוי בהצבת האדם והמדע במרכז במקומו של האל, בא ויטקובר והדגים כיצד העיסוק במתמטיקה וגיאומטריה היה תוצר מובהק של תפיסת עולם מיסטית. המודלים, טען, נולדו מן התפיסה הקלאסית שביקשה אחר צורות אידיאליסטיות ופרופורציות  ש"יאמצו את הסדר הקוסמי", דבר שבא לידי ביטוי באדריכלות, במחקר מדעי, באמנות ובמוזיקה. "טוהר ופשטות בצבעים – כמו גם בחיים – הוא לרצון האל" מצטט ויטקובר את אלברטי, האדריכל והתיאורטיקן בן המאה ה-15 שראה ב"הרמוניה מעשה ידי אדם הד מוחשי להרמוניה שמימית התקפה תמיד". הדברים אינם מעידים כי לאדם למעשה לא הייתה כל חשיבות. מבחינות מסויימות האדם אכן הועמד במרכז בתקופת הרנסנס, אולם שינוי מקומו לא נעשה בפריצה של המסגרת הדתית אלא מתוך אישורה. את אותן פרופורציות הרמוניות שביקשו האדריכלים ליישם בבניית כנסיות ובניינים אחרים, מצאו בני התקופה גם בגוף האדם ש"בו מוצאים כל אחד ואחד מהיחסים והפרופורציות שבאמצעותם אלוהים מגלה לנו את הסודות הכמוסים ביותר של הטבע", כפי ניסח זאת ידידו של ליאונרדו – מתימטיקאי בשם לוקה פצ'ולי. את הבחירה במעגל כצורה האידיאלית עבור כנסיות מסביר האדריכל פלאדיו בכך שצורה זו "מוגדרת ע"י היקף אחד ויחיד, שבו לא נמצא התחלה אמצע או סוף, שכן אין להבחין כאן בין השניים; שחלקיו מתאימים זה לזה וכולם משתתפים בצורת השלם; ויתר על כן, בהיות כל חלק מרוחק במידה שווה מהמרכז, בניין כזה מיטיב להדגים את הכוליות, את האינסופיות, את האחידות ואת הצדק שבאל". איזה גילום יפה של עמדה תיאולוגית במסמך שאינו אלא הוראות לבנאים ומתכננים. טענתו של ויטקובר כי בתקופת הרנסנס ההומניזם, הדת והרציונליות השתלבו זה בזה אינה דבר מובן מאליו, במיוחד אם לוקחים בחשבון את העובדה שנוסחה בימים בהם חשיבה רציונליסטית המתודלקת באסתטיקה ניאו-קלאסית הובילה להקמת תאי הגזים, ולכן נתפסה כהיפוכה של ההומניות.

זהו ספר המיועד הן לאוהבי אדריכלות והן למתעניינים בהיסטוריה של הרעיונות. מצורף לו מילון מונחים עבור קוראים לא מקצועיים, והקדמה מקיפה של דר' רון פוקס, המתאר את השפעתו של ויטקובר על הדיון באדריכלות בעידן שלאחר מלחמת העולם השנייה ומציג ביקורות שנכתבו על החיבור בשישים ואחת השנים שחלפו מאז פורסם לראשונה.

עקרונות הארכיטקטורה בעידן ההומניזם – רודולף ויטקובר
תרגום והקדמה: דר' רון פוקס
רסלינג, 2010. 334
ע"מ
מחיר קטלוגי: 119 ש"ח

היו לי הרבה ציפיות לקראת צאתו של ספר בראשית המאויר ע"י רוברט קראמב – קומיקסאי אגדי, מאייר אמריקן ספלנדור, יוצרם של פריץ החתול, נערת השטן ודמויות קומיקס מיתולוגיות נוספות, שבעבר הצליח להרגיז כמעט כל מגזר וגיבש שפת איור ייחודית, מצחיקה וחריפה. איורי תנ"ך פרי עפרונו, חשבתי, יטעינו את היצירה העתיקה ויציגו פרשנות סאטירית חצופה ועדכנית לסיפורים המוכרים. הנחתי שהספר יעצבן קוראים רבים, ופתחתי אותו בציפייה רק כדי לגלות כעבור כמה עמודים שמדובר ביצירה פושרת וחסרת השראה, שלו הייתה כתובה ולא מאויירת ניתן היה לכנותה פשוט לאקונית. קראמב הוא מרדן מזדקן ולא תלמיד חכם, ופרשנות המקרא שלו, אם אפשר לקרוא לזה ככה, שטחית למדי. הנופים קלישאיים, לנשים יש גוף של גיבורות סטאלג ולגברים חזות של אנשי מערות, ולמעט גיחוך קטן למראה פרעה השוכב מבואס בתחתונים לאחר שגילה ששרה אשת אברהם אינה רווקה, קשה למצוא באיורים אפילו צל של עוקצנות.

קראמב: ספר בראשית - איור מהמהדורה האנגלית של הספר
קראמב: ספר בראשית – איור מהמהדורה האנגלית של הספר

ספר בראשית הוא ספר עתיר דרמות – בריאת העולם, הגירוש מגן-עדן, המבול, עקדת יצחק ועוד – המסופרות בלשון תמציתית ומדוייקת האופיינית לחלקים רבים בתנ"ך, ומותירה מקום רב לדמיון. איורים לסיפורים כאלה נתקלים בקושי כפול – אם ימחישו את הדרמות הגדולות באמצעים אקספרסיביים, יאבדו את השפה המינימליסטית. אם יבחרו בשפה מינימליסטית, יאבדו את הדרמה. תולדות האמנות רצופות נסיונות מגוונים להתמודד עם הקשיים הללו, אולם גם אם קראמב מצליח לאייר הבעות פנים מוצלחות, הרושם הכללי והאנמי של האיורים מטיל ספק ביכולתם למצוא מקום של כבוד בפנתיאון. מצד אחד האיורים המקווקווים בשחור לבן אינם אקספרסיביים ולכן הם כמעט נטולי דרמה, ומצד שני מחליפים האיורים את מקומו של הדמיון בסיפור, מה שיוצר עלילה מנוטרלת, ללא עניין וללא מקום לדמיון שיוסיף עניין.

בביקורות על הספר הזוכה להצלחה רבה בעולם, התרשמו מבקרים מן ה"אומץ" של קראמב הבא לידי ביטוי, למשל, בבחירתו להתייחס לפסוקים המתארים קיום יחסי מין באמצעות – תחזיקו חזק – איור של זוגות המקיימים יחסי מין. אני לא יודע מה מתסכל יותר במקרה הזה, העובדה שתיאורי יחסי מין במקרא עדיין נחשבים לחתרנות בימינו, או התיאורים עצמם, שנראים כגרסת פורנו אמריקאי רך משנות השבעים, רק עם שיער פנים קצת פחות מסודר ורועי צאן במקום טכנאי טלוויזיה.

לקראת צאת המהדורה האנגלית של הספר בשנת 2009, הוא הוגדר ע"י המו"ל כ"סאטירה שערורייתית המציגה נרטיב מורכב, אפילו חתרני, הקורא לבחינה משמעותית מחדש של תוכן התנ"ך והתפקיד שהוא ממלא בתרבות". אלא שהתנ"ך ע"פ קראמב מצטייר, תרתי משמע, כספר ישן, קצת מוזר ובעיקר משעמם. זכותו של קראמב לחשוב כך, כמובן, אך קשה שלא לתהות מה (מלבד חוזה כספי שמן), גרם לו להשקיע מאמצים רבים ביצירה שמלכתחילה לא עניינה אותו במיוחד. אם יש חתרנות בספר הזה, היא באה לידי ביטוי בזלזול בעצם חשיבותו, ולאור זאת קשה שלא לקרוא באירוניה את ההבטחה ל"בחינה משמעותית של תוכן התנ"ך והתפקיד שהוא ממלא בתרבות".

ספר בראשית מאוייר על ידי ר. קראמב
הוצאת חרגול, עם עובד
ע"מ לא ממוספרים
מחיר קטלוגי: 118 ש"ח

פורסם בערב-רב

להגיב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: