Skip to content

אנטי מחיקון

יולי 28, 2010

אחת לכמה חודשים נשמעת קריאה למחיקה, פיטורים או הוקעה של אישיות תרבותית כזו או אחרת בשל דיעות שהביעה או לא הביעה, ברצינות או באירוניה, עם או בלי קשר ליצירתה. בשנה שעברה התבשרנו על יוזמתה של הממונה על שיוויון בין המינים במשרד החינוך לשכתב את שיריו של נתן אלתרמן, שהיה משורר גדול אמנם אך גם קצת שוביניסט כמו רוב בני זמנו, ובשבוע שעבר נפתחה עצומה בחתימת מאות אנשי תרבות ופעילים חברתיים (למעלה מ-500 נכון לכתיבת שורות אלה), הקוראת לשר החינוך למחוק מתוכנית הלימודים את שירי המשורר וחתן פרס ישראל נתן זך, שהשמיע דיעות גזעניות ודוחות בראיון בתוכנית המקור בערוץ 10 והוכיח שגם אמנים גדולים יכולים להיות בני אדם קטנים.

לנוכח הדברים פרסום העצומה היה צפוי. כאמור, יוזמות מחיקה שכאלו אינן תופעה נדירה במחוזותינו. על כן, מה שמפתיע בכל פעם מחדש  הוא פחות היוזמות עצמן ויותר העובדה שהן מגיעות דווקא מצד מי שמציגים את עצמם כאבירי המאבק בגזענות, באפלייה ובדעות קדומות, החרדים לגורלה של הדמוקרטיה ומבקשים לתקן עוולות היסטוריות. דבריו של זך ("האשכנזים יקבלו את המזדיינים והמזרחים את הכושים", "יש כאן שני עמים שאין ביניהם שום דבר במשותף; אלה באים מהתרבות הגבוהה ביותר שישנה, התרבות המערב-אירופאית, ואלה באים מהמערות" ועוד), חשוכים ומטופשים, אולם מחיקת יצירות בשל דעותיהם השנויות במחלוקת של יוצריהן, מלבד היותה סתימת פיות לא דמוקרטית, מוותרת על התמודדות וחינוך ביקורתי לטובת תיקונים קוסמטיים. כך, במקום להציב את אלתרמן בהקשר היסטורי, להסביר כיצד החלטותיו האסתטיות מונעות ע"י תפיסת העולם שלו וללמד את התלמידים לבצע ניתוח בשתי וערב המעורר דיון תרבותי ומגלה משמעויות חדשות בטקסטים ישנים, הציעו המשכתבים פשוט למחוק משיריו ביטויים פוגעניים ולהחליפם במושגים העונים, לדעתם, על כללי התקינות הפוליטית. עתה, במקום לקרוא את שירתו של זך במסגרת חדשה, לבחון האם דעותיו באות לידי ביטוי בשיריו ומה ניתן – אם ניתן – למצוא בהם מלבד תבניות צורניות חדשות, מציעים החותמים פשוט למחוק את שיריו ולפטרו ממשרותיו.

מחיקת תרבות היא חרב פיפיות שתפעל תמיד לטובת החזקים, ותמוה שאנשים החרדים לשיוויון ודמוקרטיה רואים בה פעולה לגיטימית. התמודדות עם דיעות שנויות במחלוקת צריכה להיעשות באמצעות טיעונים נגדיים, לא בהשתקה שממירה צייתנות אחת בצייתנות אחרת וכל שביכולתה לעשות הוא להחליף גזענות בבורות. לו היה ראוי למחוק את שיריו של זך, היה זה בשל סיבה אפשרית אחת בלבד – הסכמה שאינם טובים, שאינם חדשניים ומעניינים ושאינם רלוונטיים להבנת השירה והתרבות שנוצרה בישראל. מחיקת השירים בשל דיעות מחברם בלבד אסורה בדיוק כפי שאסור לשכתב את אלתרמן או את אורי צבי גרינברג, בדיוק כפי שאסור לפגוע בחוקרים באוניברסיטאות שעבודתם מבקרת את המדיניות הישראלית מימין או משמאל, בדיוק כפי שאין לאסור השמעת שירים של אריאל זילבר או עמיר בניון (שהביעו לא פעם דיעות ימניות קיצוניות), וכל יוצר שעבודתו שנויה במחלוקת בשל אידאולוגיה שאינה עולה בקנה אחד עם השקפותיו של בעל עמדה כזה או אחר (רועי רוזן כמשל).

מאחר שקשה למצוא תרומה כלשהי בשידור דברי הבלע של זך, ומכיוון שנראה שגם עורכי התוכנית הבינו זאת ולכן נמנעו מכל עיסוק משמעותי בסוגייה, נשאלת השאלה האם לא ראוי היה להשאיר את הקטע המצולם בחדר העריכה. לאור זאת, אם יש משהו שראוי להחתים עצומה נגדו בסיפור הזה, זוהי תוכנית "המקור" שבמסווה של תוכנית תחקירים אמיצה ונשכנית מתמסרת למסחטת הרייטינג של זך ומתענגת על העובדה שפרובוקטורים יכולים לדבר שטויות גם אם הם משוררים משכילים ומכובדים הדוברים שפות רבות. מוטב שהמעוניינים לקדם את המאבק בגזענות יפנו את מרצם מעצומות שמעודדות חשיבה אוטומטית ומעדיפות פופוליזם על פני מחשבה, ידע וביקורת, כלפי הלהט הרכילותי וחסר האחריות של תוכנית הטלוויזיה, שבוחרת לשדר כל דבר הבל ונמנעת מכל עימות או דיון בעניין.

פורסם בערב-רב

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: