Skip to content

ציור של מאבק: שתי הערות בעקבות ביקור באיטליה – יונתן אמיר

אפריל 7, 2009
מזאצ'יו - הגירוש מגן עדן, 1425. ציור קיר בכנסיית סנטה מריה דל קרמינה.

מזאצ'יו - הגירוש מגן עדן, 1425. ציור קיר בכנסיית סנטה מריה דל קרמינה.

1: בדומה לחנויות הספרים המשומשים בלונדון, שבעליהן מקפידים לשמור על יחס הולם בין הבלגן השורר במקום למידת הפופולריות שלו באמצעות מראה תמידי בסגנון "אנחנו בשיפוצים – מתנצלים על ההפרעה", כך גם מוזיאון האופיצי, שהתורים המשתרכים מחוץ לשעריו גם בחורף אינם מרמזים על ההזנחה הפושה ברבים מחדריו. צבע הקירות ישן, מוכתם ומתקלף, התאורה אינה מקצועית, החדרים קרים והשומרים המסכנים מכורבלים במעיליהם. על מקצת השלטים מופיעים כיתובים באנגלית רצוצה, ההסברים דלים מאד, ורובם אינם נוגעים ליצירות אלא לאופן וזמן הגעתן למוזיאון. האופיצי הוא מוזיאון-מחסן ענק. מה שלא נכנס לחדרים מוצא את מקומו על קיר המסדרון, ואם לא שם אז תחת קו החיבור בין הקיר לתקרה. המון דיוקנאות אנונימיים מסתופפים שם ומחליפים מבטים מעל ראשי המבקרים.
באופיצי ובמוזיאונים אחרים בפירנצה יש תחנות התקהלות קבועות. אמנות הרנסנס באיטליה מזוהה קודם כל עם חמשת הגדולים שלה – מיכלאנג'לו, דונטלו, רפאל, ליאונרדו דה-וינצ'י, בוטיצ'לי, ובאופן טבעי אנשים נעצרים לפני עבודותיהם ומדלגים על אחרות. אמרת איטליה אמרת דוד, הקאפלה הסיסטינית, המונה ליזה (גם אם היא מוצגת בלובר), המדונה של רפאל, ונוס של בוטיצ'לי. מי שנותרו לחסדי תלמידים לתולדות האמנות ותיירים חרוצים במיוחד הם אמנים גדולים כמו ג'וטו ותלמידו גאדי, מזאצ'יו ומזולינו ורבים אחרים שלא זכו שצב נינג'ה יישא את שמם ועבודותיהם יוצגו על תחתיות לספלים ושומרי מסך, וזה חבל, משום שאמנותם של אלו אינה נופלת במאום מזו של חבריהם המאוחרים יותר, ומבחינות רבות היא אף מסקרנת יותר.

אם אמנותם של ליאונרדו ומיכלאנג'לו מתארת תרבות בשיאה, ג'וטו, גאדי, מאזצ'יו ומאזולינו מתארים תרבות בהתהוותה. ראית את פסלי דוד של מיכלאנג'לו ודונטלו – ראית שלמות. ראית את ציורי הקיר של מזאצ'יו ומזולינו בכנסיית סנטה מריה דל קרמינה ואת אלו שציירו ג'וטו ותלמידו גאדי בכנסיית סנטה קרוצ'ה – ראית תהליך ומאבק שפסל דוד, יפה, מרשים ואלגנטי ככל שלא יהיה, יכול לשמש כסיכומו בידי תלמיד חרוץ. קחו לדוגמא את ציור הקיר בכנסיית סנה מריה דל קרמינה שצייר מזאצ'יו בשנת 1425, ומתאר את גירוש אדם וחווה מגן עדן. טרם מותו ממלריה בגיל עשרים ושבע הספיק מזאצ'יו לפרוץ דרך בציור נפחים ויצירת אשליה תלת-ממדית, ואכן, בציור הקיר המדובר מופיעות דמויות אדם וחווה וגופן כבד מאד. זהו כובד הנובע משלוש סיבות. הראשונה, כאמור, היא תיאור הנפח המקנה לגוף המצויר משקל מדומה. הסיבה השנייה לכובד היא כמובן עצם הגירוש, המתואר כטראומה שחרוטה באופן דרמתי בתווי פניהם של אדם וחווה. הסיבה השלישית מסכמת את שתי קודמותיה: מקובל לחשוב שתקופת הרנסנס באירופה מייצגת את ערש ההומניזם והאמנות החילונית. זו השקפה מוצדקת אך מטעה. בימי הרנסנס אמנם נוצרה גם אמנות שלא הוקדשה לענייני דת, והמצאת הפרספקטיבה אכן הציבה את מבטו של האדם במרכז, אך אין בכך כדי להעיד על הסתלקותו או סילוקו של האל מן הציור. ציור לא דתי אינו מצביע בהכרח על ציור חילוני, ומכל מקום גם בימי הרנסנס עיקר הפעילות האמנותית נעשתה ממניעים דתיים. על כן, במקום לדבר על חילון נכון יותר לומר שבסוף ימי הביניים האל פשוט התרחק מעט, שחרר את האדם מנוכחותו היומיומית הקרובה והטיל עליו אחריות למעשיו. מבחינה זו יש מידה של דמיון בין הגירוש מגן עדן ובין ימיו של מזאצ'יו בראשית הרנסנס (או שלהי ימי הביניים), ולכן כובד הדמויות שצייר הוא גם כובד המשא שנשא הוא עצמו. זהו כובד השינוי המתהווה בתפיסת העולם וכובד היציאה לחירות הצופנת בחובה גם אחריות. ציור אדם וחווה של מזאצ'יו, טיח ספוג פיגמנטים ותמונת עולם, נושא את משקלה של הכרה ציורית ופילוסופית בעת ובעונה אחת.

2: הרכבת מפירנצה למילאנו עוצרת בבולוניה, עיר הולדתם של רוטב הבולונז והצייר ג'ורג'יו מורנדי. בהמלצת דרור רצתי מתחנת הרכבת למוזיאון מורנדי במרכז העיר, ומשם גם לרטרוספקטיבה של הצייר במוזיאון בעל השם המשעשע Mambo (מוזיאון בולוניה לאמנות מודרנית). בדומה לכמה מאמני ימי הביניים המאוחרים שנותרו בצל אמני הרנסנס, גם אמנותו של מורנדי כמעט ונבלעה בשאון שיאי המאה ה-20 ותהומותיה. אמנות איטלקית במאה זו מזוהה בעיקר עם הפוטוריזם של תחילת המאה, עם תנועת "ארטה פוברה" (אמנות ענייה), שבישראל אוהבים להזכיר כשמבקשים להסביר מהי "דלות החומר", וכמובן עם קולנוע. מורנדי, שצייר בקבוקים, גר ועבד כל חייו בחדר אחד בדירה שחלק עם שלוש אחיותיו, והיה רחוק מן הלוחמנות המרדנית של הפוטוריסטים ומן המרדנות החברתית/אליטיסטית של אמני "ארטה פוברה" ושל במאים כפליני, פזוליני וויטוריו דה-סיקה. אף שזכה בפרסים והכרה נותר בצד כצייר של ציירים. כמה אנשים מכירים את השם ג'ורג'יו מורנדי? כמה יזהו ציור שלו?
מורנדי היה אמן של צמצום שבא לידי ביטוי הן בבחירת הדימויים (לרוב בקבוקים וכלי בית), הן בקומפוזיציות הפשוטות והן בגוונים, בשכבות הצבע ובפעולות הציור והרישום שעשה. במוזיאון מורנדי שבמרכז העיר מוצג תצלום קטן המתאר את כן הציור שלו, וחושף שכבות עבות של צבע שהתייבש על העץ – עבות בהרבה מן השכבות שנותרו על בדי הציור. נדמה כי יותר מאשר הנחת צבע על הבד עסק מורנדי בהסרתו ובצמצומו, וציוריו הם למעשה תוצר של תהליך התנקות והתכוונות. שימו לב לתחריט ולציור הבאים. ניכר כי עבודה רבה הושקעה ביצירתם, ובכל זאת החלק הבולט ביותר הוא דווקא הריק שבהם, ובמיוחד החלקים הלבנים. זאת אומרת ששיאי העבודות בוקעים דווקא מן האזורים שאינם מצוירים, ותובנה ציורית-דתית ועדינה זו היא אחד המרכיבים החשובים והיפים ביותר בציוריו של מורנדי.

ג'ורג'יו מורנדי - טבע דומם גדול עם קנקן קפה, 1933. תחריט.

ג'ורג'יו מורנדי - טבע דומם גדול עם קנקן קפה, 1933. תחריט.

מורנדי - טבע דומם עם אגרטל ובקבוקים, 1958. שמן על בד.

מורנדי - טבע דומם עם אגרטל ובקבוקים, 1958. שמן על בד.

From → ביקורת

One Comment
  1. נורית permalink

    יונתן – בחירה נהדרת, יופי של כתיבה.
    ייתכן שאינך יודע (ואולי כן): בשנת 1977 הוצגה במוזיאון ישראל (בסתיו) ומיד לאחריה בביתן הלנה רובינשטיין (בחורף) תערוכת תחריטים יפהפיה של מורנדי, כך שבני דורי, הבייבי בומרס, והגדולים מהם, זכו לראות בארץ במרוכז, 80 תחריטים נפלאים שלא ישכחו, ולכן, שלא כפי שכתבת, יזהו את מורנדי ממרחק. אמנם לא היה שם הסטודיו המקורי (ראה רשימותיו של דרור בורשטיין בבלוג שלו), אבל היתה חוויה מרגשת.
    אגב, התחריטים שהוצגו הודפסו אחרי מותו של מורנדי, אחד מכל לוח, ומיד אח"כ נארזו הלוחות והארגזים נחתמו. בשנת 2014, 50 שנה לאחר מות מורנדי, ייפתחו ארגזים אלה והלוחות ייחשפו שוב.
    התערוכה לוותה בקטלוג דקיק ובו מאמר קצר בלבד – ברוח קטלוגי התקופה, קורות חיים, רשימת עבודות, וכן כ- 20 רפרודוקציות.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: