Skip to content

הצעת גישור – יונתן אמיר

פברואר 27, 2009
מתן ישראלי - מגדל שירה

מתן ישראלי - מגדל שירה

בחצר ביתו של מתן ישראלי ברחוב הע"ח בשכונת מוסררה הוצב לאחרונה מגדל שמירה מתוצרת בית. המגדל בנוי מחומרים שנמצאו ברחוב ושאריות מעבודות ישנות של האמן. בראשו מוצבת מערכת כריזה, ואחת לשעה בוקע ממנה שיר הנקרא ע"י משוררים שהוזמנו להקליט את שיריהם במיוחד לצורך התערוכה. המגדל החדש מצטרף לשורת מגדלים וותיקים המתנוססים בשמי האזור – מגדלי שמירה במזרח, מגדלי עסקים במערב וצריחי כנסיות ומסגדים בשכונות הסמוכות. השירים הבוקעים מדי שעה מן הרמקול בראש המגדל מתווספים לקונצרט רב-קולי של פעמוני כנסיות וקריאות מואזין, וכל זאת על רקע ההמולה הקולית, הכלית והכללית האופפת את כבישי האזור ורחובותיו.

מגדל הש(מ)ירה הוא התחנה השנייה במסלול האמנות שנוצר לרגל התערוכה, שחלקה השני מוצג בגלריה בתל-אביב ומהווה מעין אינדקס מסודר של פריטים ממרחב ההתהוות הירושלמי. התערוכה בתל-אביב היא גם נקודת היציאה למסלול, שתחילתו בגלריה וסופו ברחוב. העלייה לירושלים הופכת במקרה זה לירידה – ירידה מן החלל הלבן שבעיר ה"לבנה" ונסיעה לרחוב האפור בעיר ששבריה הודבקו לה יחדיו.

ראשיתו של המסלול הירושלמי בלוח מודעות הניצב ברחוב הע"ח והפך לקיר-ציור – לוע"ח – חלל תצוגה של קיר אחד. בתערוכה הנוכחית מוצג על הלוח רישום גדול ממדים המתאר את שכונת מוסררה במבט ממזרח (כביש מספר 1). תחילת הרישום הצפוף והמפורט בחלל לבן וריק הנחתך ע"י חומת האבן שנבנתה על תוואי הכביש, חוצה את שכונת מוסררה ההיסטורית לשני חלקים – מזרחי ומערבי – ומפרידה את השכונה מהשכונות המזרח ירושלמיות שמעברו השני של הכביש. הרישום נועד להקל על המבקר להתמצא במקום. בו בזמן הוא מציג את הבעייתיות המאפיינת את הסביבה ואת הפתרונות שמציעה עבודתו של ישראלי. הרישום כמו מקצין את מגמת התכנון באזור, מתחקה אחר השאיפה הבלתי אפשרית לאחד את שטחי העיר אך להפריד בין תושביה.

לימוניטוס

לימוניפטוס

התחנה השנייה במסלול היא, כאמור, מגדל הש(מ)ירה המוביל אל דירתו של ישראלי, המשמשת כתחנת אמנות בפני עצמה. כאן מארח האמן את המבקרים ומפנה להם מקום בחלל מגוריו. אם ישב על הכורסא הפונה לחלון שבסלון הדירה, יבחין המבקר בעץ אקליפטוס גבוה הצומח בחצר. במבט ראשון נראה האקליפטוס כעץ רגיל, אולם ציור המופיע על אחד מגדמיו וענף עץ זר המבצבץ מגדם אחר, הופכים את העץ למשהו שונה לגמרי – לנושא לאמנות, או ליתר דיוק נושא את האמנות. שני גדמי העץ משמשים על מנת להצביע על פצע ולהציע דרכי התמודדות שונות עימו. התבליט המצויר בפנים מסויטות הוא הצעה אחת, עץ הלימון הנטוע בגדם וצומח מתוכו הוא הצעה נוספת. שניהם מזכירים יצירות אמנות מושגיות שיצרו אמנים ישראלים בשנות ה-70, ובראשן "פרויקט ים המלח" – ניסיון של האמן פנחס כהן-גן לשתול מושבת דגים חיים בים המלח באמצעות צינורות פלסטיק ממולאים במים מתוקים. אולם עבודתו של כהן-גן ביקשה להצביע על הסתירה ואי האפשרות להצלחה של מהלך מלאכותי שכזה, ואילו עבודת האקליפטוס מציעה פיתרון – שתי אפשרויות סמליות להתמודדות עם מצב נתון, האחת באמצעות הדגשתו והשנייה בהפריה וצמיחה מתוכו. אף אחת מן האפשרויות אינה מבקשת למחוק, לטשטש או להסתיר את הפצע. הציור מותיר את הגדם פתוח, בעוד ייחור עץ הלימון המקומי, פורה ומפרה את האקליפטוס המיובא. הן הלימון והן האקליפטוס מתפקדים, כל אחד בדרכו, כפולש לא חוקי הנטמע במרקם החיים, יונק מהם ומזין אותם בו בזמן. זה המקום להזכיר כי הבניין בו מתגורר מתן ישראלי היה שייך בעבר לתושבים ערבים שברחו, עובדה שהופכת את הכנסת האורחים של האמן, כמו גם את טיפולו בעץ שבחצר, לעבודת זיכרון – עבודה שיוצרת זיכרון. המבקר נכנס לביתו של אמן ההווה על מנת להתחקות אחר תושבי העבר, תוך שהוא מתבונן בהצעותיו לעתיד.

התחנה השלישית במסלול האמנות היא הדרך למגרש החנייה בקצה הרחוב, שמסומנת בדגלוני ניילון התלויים בין עמודי החשמל בדומה לדגלים הצבעוניים התוחמים מגרשי חנייה באזורים פתוחים. דגלי הניילון שנמתחו ברחוב נלקחו ממחסן ציוד של הצבא האמריקאי. הסימנים המודפסים עליהם מתייחסים לחבלות בנשק גרעיני, ביולוגי וכימי, והם משמשים לגידור אזורי אסון. אם יצעד המבקר בעקבות הדגלים יגיע לתחנה האחרונה במסלול – גרם מדרגות עץ מאולתר המחבר בין מגרש החנייה והרחוב האחרון בשכונה לכביש הראשי בואך העיר העתיקה. זהו גרם המדרגות השני שהאמן בנה במקום. הראשון נהרס אף ששימש בהצלחה את האוכלוסייה המקומית המתגוררת בשני הצדדים, כמו גם תיירים רבים שסיירו בשכונה וביקשו להמשיך ממנה לעיר העתיקה. שני סרטי וידיאו מציגים את נוכחותו של גרם המדרגות בחיי התושבים. בראשון עוברים ושבים עולים ויורדים בו על מנת להגיע למחוז חפצם, ובשני הם נעצרים במעלה ובמורד הגדר, משתאים ואובדי עצות לנוכח המדרגות ההרוסות. על ארון החשמל לצד המדרגות מופיעה באדום הכתובת "I miss you", הנראית כספק פנייה לאהובה וספק לעיר העתיקה הקרובה-רחוקה.

musrara_red1

מדרגות העץ אינן "אמנות שימושית" אלא "שימושיות אמנותית". בדומה למוצגים אחרים במסלול, גם הן מבקשות להתערב באופן סמלי בסביבת חייו של האמן, חצי פולשות וחצי מתמזגות בסביבה, קצת לוקחות ממנה וקצת תורמות לה. מתן ישראלי משתלט על לוח המודעות דווקא על מנת להצביע על מה שהשכונה אינה יודעת, הוא מציע לעץ הפצוע פיתרון "אורגני" חדש, ו"מחבל" בתכנון האדריכלי תוך שהוא מסייע לתושבים. האמנות שלו היא אמנות של מעורבות והצעות גישור, שירושלים זקוקה להן מאז ומתמיד.

מתן ישראלי – מסלול מס' 1: לוח, מגדל, בית, עץ, דגלים ומדרגות
גלריה שי אריה (שלמה המלך 61, ת"א), ורחוב הע"ח במוסררה, ירושלים
26.2-27.3.09

From → תערוכות

2 תגובות
  1. המסלול פתוח לביקור בימות השבוע ושבת בין 10:00 עד 20:00 \ שישי 10:00-17:00 \ ניתן להוריד ולהדפיס את מפת המסלול באתר http://www.unateazy.com
    לתאום ופרטים – 052-4678155

Trackbacks & Pingbacks

  1. גיל ומעבר - יונתן אמיר | מארב ma’arav

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: