Skip to content

ידישע פאנק

אוגוסט 3, 2008


הדבר הקרוב ביותר להגדרת עבודותיה של אסתר קנובל, זוכת פרס אנדי המציגה בימים אלה תערוכת יחיד במוזיאון ת"א, הוא יידישע-פאנק. עבודותיה משלבות בין מסורת חזותית של מי שנולדה בשנת 1949 בפולין, עלתה לישראל בגיל צעיר וגדלה בארץ, ובין השפעות פאנק ותרבות שוליים שספגה כשלמדה בלונדון בשלהי שנות השבעים. היא יוצרת תכשיטים ואובייקטים שמרחיבים את הגדרות הצורפות והאמנות, ומעמתים תחומים אלו עם הגדרות נזילות של יופי, שימושיות ורב-תרבותיות. אלו יצירות רפלקסיביות הבוחנות את עצמן ואת גבולות הפעולה שלהן – תכשיטים המתפקדים כקישוט, ובו בזמן שואלים מהי, בעצם, קישוטיות.

בעבודותיה של קנובל, חוטי ברזל הינם שווי ערך לכסף וזהב, ומסטיקים צבעוניים ופיצוחים ראויים לא פחות מאבנים יקרות. קופסאות גפרורים מצופות מתפקדות כתיבות אוצרות, ורעיונות לסיכות, טבעות ותליונים מגיעים, בין השאר, מעולם הצמחים והחרקים. מחרוזות הפנינים וסיכות שיער דודתיות למראה, זוכות לתפנית עיצובית וקונצפטואלית כשהן מחוזקות בסיכות ביטחון צבועות באדום וירוק, פירות יבשים, אביזרי סדקית ושאר מציאות המשודכות זו לזו. התוצאה, שמוצגת בתיבות אור יפות באולם התחתון של המוזיאון (אוצרת: מאירה יגיד-חיימוביץ), יוצרת מראה עדין ומתוחכם, ובו בזמן גס ומגושם.

אמנות ואומנות

לפני כמה שבועות התווכחתי עם אלמוג בהר (בתגובות לפוסט הזה) על ההבדלים בין אמנות לאומנות. בהתחלה חשבתי שבהר טועה בתום לב, אך תשובותיו הבהירו כי זו טעות מנומקת. נימוקים או לא נימוקים, מדובר בשני מושגים נפרדים. אומנות (craft) היא פעולת יצירה טכנית, החל בגילוף עץ ורישום בפחם וכלה בעריכת וידיאו ושליטה בתוכנות אפטר אפקטס, בעוד שאמנות (art) היא הפעולה האינטלקטואלית-תרבותית שטוענת את היצירה בתוכן תרבותי, רגשי, חברתי וכדומה. בעבר שני המושגים היו כרוכים זה בזה, אך לאחר שזרמים מרכזיים באמנות המאה העשרים הפרידו בין השניים, לא ניתן עוד לוותר על ההבחנה ביניהם. יש אמנים שכישוריהם הטכניים משמשים אותם כדי ליצור אמנות, אבל כישורים כאלה אינם תנאי הכרחי או מחייב, וכשם שלא כל בעל כישורי כתיבה הוא סופר או משורר (גם הכנת דו"ח הכנסות דורשת כישורי כתיבה), לא כל שרטט יוצר אמנות, ולא כל יצירת אמנות דורשת יכולת רישום (או כל יכולת טכנית אחרת).

הסיבה שבגללה אני נדרש לעניין היא פרס אנדי לאומנויות שהוענק לאסתר קנובל, ומחולק זו השנה השלישית ליוצר או יוצרת העוסקים בתחום הקרמיקה, הצורפות, הטקסטיל או הזכוכית. קרן הפרס הוקמה לזכרה של אנדריאה ברונפמן, מתוך רצון לתרום ולקדם יצירה שהייתה קרובה לליבה. זהו פרס מבורך התורם לחשיפת יוצרים מקומיים ודיון בעבודתם, אולם בה במידה שהוא מקדם את היצירה, הוא גם תורם להנצחת מעמדה כתחום שולי. יתכן שמדובר בשלב ביניים ושבדומה לצילום, שהשתלב באופן טבעי בעולם האמנות רק בשנים האחרונות, גם תחומים אלו יחלצו מדימויים ויתקבלו כיצירות אמנות לכל דבר. כך או כך, תערוכתה של קנובל מלמדת כי אין כל סיבה שלא לכלול את עבודותיה, כמו גם עבודות של צורפים, קרמיקאים ויוצרים נוספים, בתערוכות אמנות מן השורה.

From → ביקורת

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: