Skip to content

פוסט פמיניזם

יוני 15, 2007

מחקרים מצביעים על יחס ישיר בין תדירות הופעתם של מושגים בשיח הציבורי, ובין עוצמת המטען הנפיץ שמושגים אלה נושאים עמם. ככל שהדיבור חזק יותר, תקפותו של המושג מעורערת יותר. בארצות הברית, למשל, מדברים המון על ערכי המשפחה. בישראל, לעומת זאת, צמד הביטויים הנפוץ ביותר הוא שלום ובטחון, ונדמה שאין צורך לפרט מדוע.

בשנים האחרונות חלה בישראל פריחה של שיח פמיניסטי, לצד שימוש נרחב במושגים השאולים מן המאבק הפמיניסטי, אך נרתמים לשירות אידיאולוגיה בלתי פמיניסטית בעליל. על פי ההשוואה שהוצגה בפסקה הקודמת, ימים בהם כנסים ואירועים פמיניסטיים נערכים על בסיס כמעט שבועי, ולחילופין, ימים בהם גם מכון לשיזוף מלאכותי משווק כ"מרכז להעצמה נשית", הם זמן מתאים לבחינת מצב המהפכה (או המהפכות) הפמיניסטיות בישראל. בדיקה כזו עשויה, אולי, להסביר מדוע אף שה"דיבור הפמיניסטי" רווח בארץ, ולמרות שמדובר באחת התנועות המשפיעות ביותר במאה ה-20, עצם הזכרתו על ידי אמניות ואמנים ישראלים כרוכה לא פעם, כדברי עינת עמיר – עורכת הגליון החדש של כתב העת "המדרשה", בנימה אפולוגטית.

בדיקה כזו נערכת בגליון המדרשה העשירי במספר, שמוקדש לדיון ביחסים בין אמנות (כתוצר תרבותי), ופמיניזם (כשיח פוליטי), בישראל. בין המאמרים בגליון מופיע תרגום עברי ראשון למאמרה הקאנוני של חוקרת האמנות לינדה נוכלין "מדוע לא היו אמניות גדולות", משנת 1971, ראיון עדכני עם נוכלין (ברברה מקאדם), המאמר "אריאלה אזולאי, שרה ברייטברג-סמל וגליה בר-אור: שלוש נשים אוצרות באמנות הישראלית משנות השמונים ועד היום" (אסנת רכטר), תיק עבודות של מיכל היימן ועוד. את פרסום הגליון מלווה התערוכה "מירוץ שליחות – ארבעה דורות של פמיניזם באמנות ישראלית", המוצגת במוזיאון חיפה (אוצרות: אילנה טננבאום ועינת עמיר). המאמר הבא, שנכתב על ידי האמנית נועה גרוס ופורסם במקביל גם במארב, עוסק בהיבטים פמיניסטיים באמנות וידיאו ישראלית בת זמננו.

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: