Skip to content

לא איטונג

פברואר 25, 2006

"תודעתה התקפלה כאילו פנימה כמו חייט
שתופר כל הזמן את בגדיו שלו. היא
ומכונת התפירה הזאת הפכו לישות אחת.
סלילי החוטים של זיכרונותיה סבבו
טשקום טשקום. היא תפרה את עצמה"

(מתוך "כריסטוס של דגים" מאת יואל הופמן. מופיע ב"בלוק", עמ' 58)

לפני שבועיים כתבתי כאן שכתב העת החדש לאדריכלות "על הסף" הוא כתב עת מעניין ובעל פוטנציאל, שסובל מסגנון הכתיבה המסורבל והפופולרי בשיח העכשווי. לאחר פרסום הסקירה פנתה אליי עורכת כתב העת, ליאת סאבין בן שושן, וטענה כי הטקסטים שבו אמנם מסובכים ומסורבלים, אך הדבר נובע משאיפתם של הכותבים להפוך את הסגנון לחלק בלתי נפרד מן התוכן. טענה זו נשענת על המחשבה שכמו בכתיבת ספרות, גם בכתיבה ביקורתית יש לשמור על יחס שווה בין צורה ותוכן, ואם התוכן מפותל ומבוכי, על הכתיבה להתאים עצמה לכך. זהו תוצר של מחשבת הריזום (Rhizome), המאופיינת בכתיבה מקוטעת ולא ליניארית, כתיבה שנעה לרוחב ביחד עם מושאיה.

באופן עקרוני איני מתנגד לטענתה של סאבין בן שושן, אך לעתים נראה לי כי הפולמוס הביקורתי נבלע על ידי בולמוס לשוני, וכי מה שנדמה לרגע כפלפול מנומק נובע למעשה מכישורי כתיבה בעייתיים. כך או כך, עניין שלא הודגש די הצורך בסקירה הוא פריחת הדיון הביקורתי באדריכלות, שבשנים האחרונות חורג מתופעות כרומו טרחניות דוגמת "בניין ודיור", "עיצובים", "ריהוטים" וכו', לטובת כותרים המבקשים לכונן דיון אדריכלי שפורץ את מסגרת אריחי המקלחת וצבעם של ארונות המטבח. הראשונה שהרימה את הכפפה היתה הוצאת בבל, שהוציאה לאור ספרי מופת קאנוניים כמו "לקראת ארכיטקטורה" של לה-קורבוזיה ו"דיבור לריק, למרות הכל" של אדולף לוס לצד ספרי עיון מקומיים, ביניהם "עיר לבנה, עיר שחורה", של שרון רוטברד ו"במרחק הליכה" של אורנה קזין. ועכשיו הגיע תור כתבי העת. במקביל ל"על הסף" הופיע באחרונה "בלוק", המוקדש גם הוא לאדריכלות, שפה, טכנולוגיה ועיצוב המרחב האורבני, ומחזיק בכותרת המשנה הדו משמעית "C.T". כמו "על הסף", גם "בלוק" יוצא ביוזמה עצמאית של עורכיו, האדריכל יפתח אלוני וחוקרת התרבות כרמלה יעקובי-וולק. אך הוא מודפס ומופץ על ידי הוצאת כתר.

כיוון שמדובר בכתב עת לאדריכלות, אפתח בעיצוב הנעים, שנראה כמו שילוב בין הדפסה בטכנולוגיות דיגיטליות ובין מגע אנושי וחמים של מכונת כתיבה. "בלוק" מודפס על נייר לבן-מאט, וכולל טקסטים, צילומים ושרטוטים המונחים על הדפים באופן פשוט, ישיר ובהיר, שיוצר ניקיון חזותי ונטול יומרה (למעט הערות השוליים, שמובאות בגוף הטקסט, בין השורות – מעניין אך מעצבן). במובן זה"בלוק" מזכיר כתבי עת בינלאומיים אנינים, כמו "PARKET", "OCTOBER", וכתב העת הישראלי לאמנות "קו". העיצוב משקף, באופן מרגש אפילו, שאיפה לחשיבה ליניארית בעולם פרגמנטרי.
והתוכן? בהתאם למגמה הכללית בביקורת התרבות, הגוף האנושי נוכח ברבים מן המאמרים המופיעים ב"בלוק". כותבים שונים מתארים את השפעות הגומלין בין הגוף למרחב האורבני, כאשר הן המרחב והן הגוף מתוארים כמערכות דו כיווניות של יוצרים, מוצרים ותוצרים, עם איברי נשימה, עיכול, סילוק פסולת ורבייה. גם התמודדותה של העיר הונג-קונג עם מגיפת הסארס קשורה בגוף, והיא מתוארת במאמרה של ג'ולי רוז. מאמרים, דימויים וקטעים נוספים עוסקים בהשפעתה של הטכנולוגיה המודרנית על אופני התפיסה וההתנהגות של האדם במרחב – השפעה שמומחשת במיצבים ומיצגים העושים שימוש בתוכנות אנימציה, סאונד, הדמיה ושיקוף.

זווית נוספת של עיסוק תרבותי במחלה (וכן ברנטגן, תהליך השיקוף הרפואי), ניתן למצוא במאמרו המרתק של מבקר הקולנוע הבריטי גלן קריבר, שמנתח את חלליו של בית החולים המתואר ב"הממלכה", סדרת הטלוויזיה של לארס פון טרייר. לכל אחת מקומות בית החולים, טוען קריבר, יש מטען סמלי המומחש בעזרת הדמויות וההתרחשויות באותה קומה. באמצעות שילוב בין רקע היסטורי וטרמינולוגיה פסיכואנליטית הוא משרטט את משמעויותיה הלאומיות, ההיסטוריות והקולנועיות של סדרת בית החולים. קריבר עולה קומה אחרי קומה – מן המרתף, עבור דרך פיר המעלית רדוף רוחות הרפאים, וכלה בגג הבניין – ומאבחן, בסיכומו של דבר, את האדם החולה של ההווה.

"בלוק" אינו מוצר מושלם. לצד המאמרים והעבודות המעניינות, מופיעות בו גם תוספות מיותרות, כמו הריאיון הבנאלי עם הגלריסט ומבקר האדריכלות הניו יורקי הנרי אורבך, ומבחר פרגמנטים קולנועיים, אמנותיים ותיאורטיים, המוצגים בקצרה ובכלליות לא ממצה. אך זהו חלק קטן שאינו מאפיל על הרושם הכללי. הטקסטים בכתב העת מופיעים בעברית ובאנגלית, ועל הכריכה האחורית כבר מופיע שער הגיליון הבא, שיעסוק במושג "פטרול". בימים שבהם הוצאה לאור של כתב עת מקצועי, מוקפד, דו-לשוני ורחב היקף (176 עמ') שלא למטרות רווח נראית כמו שיגעון, מזל שיש משוגעים.

פורסם בהעיר

להגיב

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: