Skip to content

שלוש הערות

פברואר 9, 2006

את תקציב הגיליון העשירי של "הערת שוליים" העבירה קבוצת סלה-מנקה לשלושה כתבי עת. יציאתם לאור היא, כרגיל, סיבה למסיבת אמנות רב-תחומית בחלל אלטרנטיבי


מתוך עבודה של טומיק בגינסקי, ממשתתפי האירוע

קבוצת סלה-מנקה הירושלמית חוגגת ארבע שנות פעילות ועשרה גליונות של כתב העת "הערת שוליים". את סלה-מנקה כבר לא צריך להציג, אבל אפשר להזכיר כי מטרת כתב העת, כפי שנכתב בגיליונו הראשון, היא "להסיט לרגע את מבטו של היחיד מן המציאות התרבותית השלטת, אשר לדעתם של חברי המערכת, אינה אלא, ברובה, תרבות שולית". הגיליון העשירי של "הערת שוליים" יוצא דופן: חברי סלה-מנקה, לאה מאואס ודיאגו רוטמן, החליטו הפעם לוותר על עריכה אישית ולהקדיש את התקציב שעמד לרשותם לתמיכה בשלושה כתבי עת עצמאיים, שנבחרו מבין 15 הצעות – "על הסף" בעריכת ליאת סאבין בן שושן, הפנזין הוותיק "כלב ציוני" בעריכת איתמר ב"ז ו"ליצן החצר" בעריכת ערן שפי וניר ברנד.

בניגוד ל"כלב ציוני", שמשדר אנרכיזם במעטפת של חוצפה ואפלוליות (קומיקס, מדריך מאויר להקלטות אנלוגיות, ביקורת פנזינים, אבי פיטשון ועוד), ול"ליצן החצר", שכולל סיפורים ושירים העוסקים בילדוּת, "על הסף" מתהדר בכותרת המשנה כבדת הראש "פריפריה – שפה – מרחב", וכולל מבחר מאמרים בנושאי אדריכלות, אורבניות וחברה, לצד צילומים הקשורים בנושא. הרבה פוסט-מרקסיזם, פמיניזם ופוסט-סטרוקטורליזם יש ב"על הסף", ובכלל, נראה שרוח אקדמית של ביקורת תרבות ושיח פוסט-מודרני שורה על גליון הבכורה שלו, שמשתלב במגמת הרחבת הדיון באדריכלות שמסתמנת בשנים האחרונות, עם הוצאתם לאור של מחקרים על אדריכלות ישראלית ותרגומים של טקסטים קאנוניים ובינלאומיים.

מצד אחד זה נחמד, ומצד שני זה בלתי נסבל, כי "על הסף" הוא כתב עת מעניין עם הרבה פוטנציאל (הוא מומלץ מאד, ולו בזכות הצלמים גלעד אופיר, טלי גרגיר, סוזאנה לאוטרבך, ושני בוגרי מכללת הדסה סשה פליט ויעקב למאן, שמציגים עבודות מצוינות, וכן בזכות צילום העטיפה, שצילמה העורכת הגרפית קורין סאבין), אך הוא סובל מבעיה סגנונית מעיקה. כבר מדפדוף קצר במאמרים בכתב העת עולה תחושה שחברי המערכת רוצים להיות "תיאוריה וביקורת" יותר מ"תיאוריה וביקורת". מה שמתחיל בכותרת המשנה הבומבסטית ממשיך בקטנה ב"דבר העורכת" ובהרהוריו של אודי מנדלסון על מקומו של הגוף בעידן של אדריכלות המבוססת על עבודת מחשב (על רגל אחת: בתוך מערתו של אפלטון שוכנת מאורתו של קפקא, ובתוכה יש תוכנה שהחלה מעצבת את תפישתו של האדם), ומגיע לשיא במאמרו של ערן נוימן, שנקרא (תנשמו עמוק), "הפרוגרמה של היחידני: בין פרפורמנס טכנולוגי וסובייקטיבי". הנה משפט לדוגמה מתוך המאמר: "הפרפורמנס הטכנולוגי של האדריכלות נגזר מתפישות אוניברסליות. ככזה, הוא מוגבל פרוגרמטית, ולכן נתפש כאקט המצמצם את אפשרויות הפרפורמנס של הסובייקט". הבנתם? נסו את זה: "נשאלת השאלה האם אופטימיזציה של מרחב אדריכלי המבוססת על פרוגרמה יחידנית הנגזרת מהאובייקט האדריכלי בלבד אכן מרחיבה את אופציית הפרפורמנס של הסובייקט?". לכל אחד מהמשפטים הללו, אגב, יש משמעות שונה. אז נכון שאני לא הראשון שמתלונן על אופנת השפה האנורקטית והפיסוק האקרובטי, אבל רק לשם השוואה כדאי לציין כי את מאמרו של ז'אק דרידה, "דורות של עיר: זיכרון, נבואה, אחריות", שמופיע אף הוא בכתב העת, הצלחתי לקרוא. את מאמרו של נוימן – לא.

הוצאת כתבי העת החדשים תיחגג, על-פי מיטב המסורת של סלה-מנקה, באירוע רב-תחומי גדול. האירוע ייערך ביום חמישי ה-16.2 בערב, במוזיאון המדע בגבעת-רם. לפני 57 שנה כונתה גבעת-רם בשם גבעת ר"מ – ר"מ הם ראשי תיבות של "ריכוז מפקדים", צירוף הלקוח מז'רגון גדנ"עי. את פרט המידע הקטן הזה אני, שכבר 15 שנה גר בשכונות השונות שמקיפות את הגבעה, למדתי רק השבוע. את העובדה שעל אותה גבעה היה בעבר כפר ערבי יכולתי לנחש כבר מזמן. מאואס ורוטמן מסבירים כי גבעת-רם מתפקדת כיום כאקרופוליס הישראלי: בצדה האחד ניצבים בניין הכנסת, בנק ישראל וכמה ממשרדי הממשלה (רשויות השלטון), משמאלם עומד מוזיאון ישראל (רשות התרבות), ומימינם קמפוס האוניברסיטה העברית (רשות החינוך). מוזיאון המדע, ששוכן בדיוק באמצע, יהפוך לערב אחד למעבדת יצירה שתשמש למעלה מחמישים אמנים, שיצרו ויציגו עבודות וידיאו, סאונד, מיצגים, מיצבים, צילום, רישום ומדיה חדשה. כרטיס הכניסה לאירוע, הכולל מארז של שלושת כתבי העת, עולה רק 35 שקל. מה, לא תבואו?

פורסם בהעיר

From → ביקורת

One Comment

Trackbacks & Pingbacks

  1. לא איטונג « חוסר סדר מאורגן

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: